top of page
  • Writer's pictureHaim Sandberg

הרש"פ מפלילה את הציונות - מה להצהרת בלפור ולחוק להכחשת הנכבה?

Updated: Nov 2, 2023

בשבעה במאי 2023 החליט ראש הרשות הפלסטינית (הרש"פ), מחמוד עבאס (אבו מאזן), להשתמש בסמכויותיו כמחוקק העליון של הרש"פ כדי לחוקק את "החוק להנצחת הנכבה".[1] הכינוי "נכבה", שפירושו המילולי הוא "שואה", מוכר בנראטיב הפלסטיני ככינוי לתוצאות מלחמת העצמאות שהביאו להיווצרותה של בעיית הפליטים הפלסטינית בשנים 1947 – 1949.[2] החוק להנצחת הנכבה הוא למעשה חוק נגד הכחשת הנכבה. החוק שואב את השראתו מן החקיקה המוכרת בישראל (וגם במדינות אירופאיות אחדות)[3], שאוסרת על הכחשת השואה, קרי "המעשים שבוצעו בתקופת השלטון הנאצי ושהם פשעים כלפי העם היהודי או פשעים כלפי האנושות", כהגדרתם בס' 2 לחוק איסור הכחשת השואה, תשמ"ו -1986.[4] חוק הנצחת הנכבה, שמתיישב עם התפיסה העקרונית של הפלסטינים הרואה באסונם של הפליטים "שואה", גוזר אפוא גזירה שווה בין הכחשת שואת יהודי אירופה לבין הכחשת אסונם של הפלסטינים. כך, ס' 2 לחוק הנצחת הנכבה מגדיר את הנכבה כפשע שאינו מתיישן שנמשך "כל עוד יימשך הכיבוש הקולוניאלי הישראלי הגזעני, התוקפנות נגד העם הערבי הפלסטיני ושלילת זכויותיו הלגיטימיות, לרבות זכותו לשיבה ולהגדרה עצמית". ס' 3 לחוק מטיל עונש מאסר של עד שנתיים על פשע הכחשת הנכבה. בגדרו של היסוד העובדתי של פשע זה מסתופפים לא רק שלילה של התרחשות הנכבה, כולה או מקצתה, אלא גם הטלת ספק בקיומה ובתכניה, הצדקתה הפומבית, טענה שהעם הפלסטיני עזב את מולדתו מרצונו ובלי שנכפה עליו בכוח, הכחשה של אפיונה של הנכבה כפשע נגד האנושות או שחרור "הכנופיות הציוניות" מאחריותן לנכבה. למעשה כל התבטאות התומכת ולו במעט בנראטיב הציוני הישראלי בנוגע לסיבות ולאחריות למה שהתרחש בשנים 1947-1949 תיחשב, בשטחי הרש"פ, לעבירה פלילית. אפילו הכחשה של אחריות ממשלת המנדט לנכבה היא בגדר פשע כך שגם אישים בממלכה המאוחדת עשויים לחטוא בפשע ההכחשה. אכן, כבר בשנת 2016 קרא אבו מאזן מעל בימת עצרת האומות המאוחדות לבריטניה לקחת על עצמה אחריות לתוצאות הצהרת בלפור.[4A]

הגישה שמשתקפת מהחוק אינה מפתיעה לאור סירובה העיקש והמוכר של הרש"פ וההנהגה הפלסטינית לוותר על זכות השיבה. בכך אין חידוש. תביעות לשיבה קיימות גם בתוך תחומי מדינת ישראל.[5] עם זאת, נראה שיש בחוק להנצחת הנכבה גם עדות למשהו עמוק יותר שמשתקף באזכורה החוזר ונשנה של הצהרת בלפור בחוק זה. דברי המבוא לחוק הנצחת הנכבה מסבירים כי חקיקתו נובעת לא רק מ"הנכבה של 1948 בה נעקרו 78% מהעם הפלסטיני ממולדתו בכוח נשק באמצעות מעשי טבח וטרור שיטתי" אלא גם "ממה שקדם לה קרי הצהרת בלפור מבשרת הרעות (المشؤوم) ששללה את זכויותיו וקיומו של העם הפלסטיני באמצעות זיוף והשקר כי פלסטין היא "ארץ ללא עם"". הצהרת בלפור נזכרת גם בסעיף 1 לחוק הנצחת הנכבה, שמגדיר את המונח "נכבה", לצורכי החוק, כ"פשע, טרגדיה וקטסטרופה אנושית שנולדה בהקשר של תכנית קולוניאלית שהחלה עם הצהרת בלפור בשנת 1917 שכללה הגירה מתוכננת של יהודים לפלסטין". אם כך, גם הכחשה או רק הטלת ספק באופייה הקולוניאלי של הצהרת בלפור ושל העלייה היהודית לארץ בתקופת המנדט, עשויה להיחשב כעבירה.

הלורד בלפור, שר החוץ הבריטי, פרסם את הצהרתו הנודעת בשני לנובמבר של שנת 1917,[6] שלושים שנה לפני הנכבה ומאה ושש שנים לפני החוק להנצחתה. מה אפוא עושה הצהרת בלפור בשנת 2023 בחוק להנצחת הנכבה? הצהרת בלפור כזכור הייתה הפעם הראשונה שבה התקבלה הכרה בינלאומית של מעצמה, ממשלת הוד מלכותו, בזכותו של העם היהודי להקים בארץ ישראל בית לאומי. זה היה ההישג המדיני הראשון של התנועה הציונית. הוא גם נזכר בכתב המנדט הבריטי על הארץ, שבו הוסמכה ממשלת המנדט לדאוג להקמת הבית הלאומי היהודי והוא גם סלל את הדרך להחלטת האומות המאוחדות על הקמתה של המדינה היהודית ולהכרזתה הלכה למעשה. התנועה הלאומית הפלסטינית התנגדה להצהרת בלפור. בג'נין ובשכם הוכרזו ימי אבל ומחאה.[7] היא גם שללה את חוקיותו של כתב המנדט הבריטי[8] והתנגדה במשך כל תקופת המנדט הבריטי לכל צעד שיוביל להקמת מדינה יהודית, לרבות התנגדות להגירת יהודים לארץ ישראל, שיכלה להביא מפלט ליהודי אירופה בתקופת השואה ואחריה. הנכבה הגבירה את ההתנגדות למדינת ישראל אבל היא לא המקור לשלילה המוחלטת של הציונות, שבאה לידי ביטוי כבר שנים רבות קודם לכן בהתנגדות להצהרת בלפור ולכתב המנדט. גם האמנה הלאומית הפלסטינית שהתקבלה בשנת 1968 על ידי הארגון לשחרור פלסטין, שבראשו עומד כיום מחמוד עבאס, לא הסתפקה בקריאה לשיבת הפליטים והצהירה כי קיימת "חובה לאומית להדוף מהמולדת הערבית הגדולה את הפלישה הציונית והאימפריאליסטית ולטהר את פלסטין מהקיום הציוני" (ס' 15), כי "הצהרת בלפור ונוסח המנדט ומה שנבע מהם יחשבו בטלים. טענות הקשר ההיסטורי או הרוחני של היהודי לפלסטין אינן עולות בקנה אחד עם אמיתות ההיסטוריה, או עם מרכיבי המדינה במשמעותם האמיתית, היהדות, כדת שמימית (היינו של התגלות) אינה לאומיות בעלת מציאות עצמית, וכמו כן אין היהודים עם אחד, שלו אישיותו העצמית, אלא הם אזרחים במדינות שבהן הם מצויים" (ס' 20) וכי רק "היהודים אשר שכנו משכן קבע בפלסטין עד תחילת הפלישה הציונית לתוכה ייחשבו פלסטינים" (ס' 6).[9] בשנת 1973 קראה עצרת האומות המאוחדות, ברוח נאומו בעצרת שנה קודם לכן של ראש אש"ף יאסר ערפאת,[10] לחסל את הציונות יחד עם הקריאה לחיסול הקולוניאליזם והניאו קולוניאליזם.[11] מי שהיה אז שגריר ישראל באו"ם ולימים הנשיא השישי של מדינת ישראל, חיים הרצוג, קרע את ההחלטה בשעת נאומו בעצרת.[12]

היו מי שציפו ואולי עדיין מצפים, כי הקמת רשות פלסטינית עצמאית, שכבר הכריזה על עצמה כמדינה, תנתב את המחלוקות בין מדינת ישראל לבין הרש"פ רק לסוגיות טריטוריאליות או לסוגיית פתרונה של בעיית הפליטים, תוך הכרה בקיומה של מדינת ישראל. הפתיח להסכמי אוסלו כלל הכרה הדדית של מדינת ישראל והארגון לשחרור פלסטין בזכויותיהם הלגיטימיות והפוליטיות.[13] ממשלת ישראל גם דרשה מהארגון לשחרור פלסטין לקיים את הבטחתו לבטל סעיפים מוקשים באמנה הפלסטינית, אף כי ספק אם אלה אכן בוטלו.[14] אזכורה של הצהרת בלפור בחוק להנצחת הנכבה מזכיר לכל כי גם בשנת 2023 הרש"פ טרם הכירה בכך שמדינת ישראל היא מימוש של תביעה לגיטימית של העם היהודי. תפיסת עולם זו, שמצאה את ביטויה בחוק שהתפרסם בשנת 2023 בעיתון הרשמי של "מדינת פלסטין" (دوله فلسطين) דומה מאוד לתפיסת העולם שהדריכה את הנהגת התנועה הלאומית הפלסטינית בטרם ההכרה ההדדית בהסכמי אוסלו.

אכן, גם ישראל מצידה חוקקה חוק השולל תקציבים מגוף מתוקצב בגין "שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית" או "ציון יום העצמאות או יום הקמת המדינה כיום אבל"[15] ובחוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי היא קבעה כי " מימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית במדינת ישראל ייחודי לעם היהודי",[16] אבל חיקוקים אלה אינם שוללים את האפשרות להכיר בזכויות לפלסטינים, כפי שגם הצהרת בלפור, כתב המנדט הבריטי ומגילת העצמאות של מדינת ישראל לא שללו מכל וכל הכרה כזאת. על אחת כמה וכמה שכל החיקוקים הללו לא הטילו אחריות פלילית שבצידה עונש מאסר על מי שרק מטיל ספק באמיתות תוכנם. השיח בישראל סובל גם עמדות ביקורתיות מאוד כלפי מדינת ישראל.

החוק להנצחת הנכבה הוא ביטוי נוסף לכך שיחסי ישראל והרש"פ נסוגו שנים רבות אחורה. טרם התבהר האם כבר הועמדו לדין עבריינים בשל הפשע של הכחשת הנכבה. סביר להניח שרבים ברש"פ תומכים בנראטיב שמשקף החוק גם ללא איסור פלילי. גם אם האיסור על הכחשת הנכבה הוא יותר פעולה הצהרתית מאשר מעשית, עצם קיומו, שלא לומר המסר המדיני והחינוכי שנובע ממנו, מותיר מעט מאוד תקווה להכרה והשלמה עם קיומה של מדינת ישראל.

[1] قراربقانون رقم 17 لسنة 2023 بشأن إحياء ذكرى النكبة (7.5.23), העיתון הרשמי הפלסטיני (الجريده الرسميه) 203 בעמ' 3 (25.6.2023). [2]Esther Webman, The Evolution of a Founding Myth: The Nakba and Its Fluctuating Meaning, 27 Palestinian Collective Memory and National Identity (Meir Litvak ed. 2009). [3]הכחשת השואה – ויקיפדיה (wikipedia.org) [4] ס"ח 196.

Arshad Mohammed, Michelle Nichols Palestinians' Abbas seeks British apology for 1917 Jewish homeland declaration Reuters (22.9.2016), https://www.reuters.com/article/us-un-assembly-israel-palestinians-idUSKCN11S2CZ

[5]חיים זנדברג "מימוש ההבטחה הכפולה של מגילת העצמאות בתחום המקרקעין" ספר רובינשטיין 729, 739 - 744 (אהרון ברק ואח' עורכים, 2021). [6] הצהרת בלפור (2.11.1917), הארכיון הציוני, http://www.zionistarchives.org.il/datelist/DocLib40/PHG1018264.jpg [7]https://www.archives.gov.il/archives/Archive/0b07170680031ec7/File/0b0717068043c171 [8]W. F . Boustany The Palestine Mandate – Invalid and Impracticable 196-201 (Beirut, 1936) [9] האמנה הפלסטינית 1968, מתוך "האמנה הפלסטינית ומשמעותה" מאת פרופ' יהושע הרכבי, ירושלים, פברואר 1971, https://www.palwatch.org.il/storage/PLO%20Charter%20-%201968.pdf . [10]Yasser Arafat Speech at the United Nations in 1974 (6:58-7:17), https://www.youtube.com/watch?v=SQrbPhrPJ7I&t=3s [11]United Nations general Assembly, 3379-Elimination of all forms of racial discrimination (10.11.1975), http://unispal.un.org/UNISPAL.NSF/0/761C1063530766A7052566A2005B74D1 [12]The Spielberg Jewish Film Archive, United Nations Proceedings: Anti-Zionist Resolution (3:22), [13] תרגום "הצהרת עקרונות על הסדרי הביניים של הממשל העצמי", פרוטוקול הישיבה ה 129 של מליאת הכנסת ה-13 (‎21.9.93), https://knesset.gov.il/tql/knesset_new/knesset13/HTML_27_03_2012_06-21-01-PM/19930921@19930921501@501.html [14] זאב בנימין בגין האמנה הפלסטינית בוטלה? באמת? הארץ (25.12.2019). [15] ס' 3ב(ב)(1),(4) לחוק יסודות התקציב, תשמ"ה-1985, כפי שתוקן בחוק יסודות התקציב (תיקון מס' 40), התשע,א-2011, ס"ח 686. [16] ס"ח תשע"ח 898. ס' 1(ג).



82 views0 comments

Comments


bottom of page