• Haim Sandberg

מעבר לגדר - המאבק על דמותו של בית המשפט העליון

הרשימה פורסמה ב זמן ישראל, 4.12.2021, https://www.zman.co.il/272345/

ביום בו שופטים, עורכי דין ופוליטיקאים רוקחים דילים, מטילים וטו על מועמדים ומאשרים את כשרותם של אחרים כדי לעצב את דמותו של בית המשפט העליון שלנו לעתיד לבוא, כדאי להשקיף ברווחה מסוימת, אך גם בדאגה, על המאבק שמתנהל כבר שנים אחדות, ממש מעבר לגדר, על מינוי שופטי בית המשפט העליון ברשות הפלסטינית. התבוננות במאבק זה עשויה לעורר השתאות מתעוזת השופטים כמו גם דאגה ממה שיכול לקרות כאשר מערכת האיזונים והבלמים בין הרשות המבצעת והרשות השופטת – מעורערת.

מעבר לגדר הסמכות למנות את שופטי בית המשפט העליון ואת נשיאו היא של הנשיא, מחמוד עבאס. לפי החוק הפלסטיני על הנשיא לעשות כן בהתאם ל"שיבוץ" שיקבל מהמועצה השיפוטית העליונה, שהיא גוף שמורכב משופטים ובראשו עומד נשיא בית המשפט העליון. מאז עליית עבאס לשלטון, בשנת 2005, מתנהל קרב בין עבאס לבין השופטים על תפקידה של מועצת השופטים בתהליך המינוי. בראשית כהונתו ניצל עבאס את סמכותו למנות את נשיא בית המשפט העליון מבלי לשעות להמלצות השופטים. כך מינה עבאס לתפקיד בשנת 2005 את עיסא אבו שראר, חודשים אחדים לפני הגיעו לגיל פרישה (שיטת הסניוריטי לא מקובלת שם). בשנת 2009 ובשנת 2014 מינה לתפקיד, שוב ללא היוועצות עם השופטים, משפטנים ששימשו כשרי משפטים אך מעולם לא כיהנו כשופטים. לקראת מינויו של האחרון ביניהם, עלי מהנא, בשנת 2014, החל להסתמן מרד של שופטים. נשיא בית המשפט העליון התפטר, מועצת השופטים התכנסה ומנתה את המשנה לנשיא, השופט סמי צרצור, להחליפו באופן זמני וכן פנתה לנשיא עבאס במכתב פומבי שבו בקשה ממנו לתת לה שהות לקבל החלטות בנוגע לשיבוץ נשיא חדש. עבאס לא התרשם מכך ומינה את מהנא עוד באותו יום. כשנה לאחר המינוי הוגשה לבית המשפט העליון עתירה לפסול את המינוי. העתירה הוגשה על ידי עורך הדין נאיל אלחוח משכם שאף כי אינו ג'ינג'י ידוע כמבקר עקבי ופומבי של הפגיעה בעצמאות הרשות השופטת. בית המשפט העליון קיבל את העתירה וביטל את החלטת עבאס למנות את מהנא לנשיאו. הוא קבע כי הצורך של רשות כלשהיא לקבל בטרם מינוי שיבוץ מרשות אחרת, הוא דרישה מהותית המהווה תנאי לתוקפה של החלטת הרשות המחליטה. עוד ציין כי "הנזק המוסרי והחומרי קשה במיוחד משום...ש[מהנא] אינו שופט רגיל בערכאה ראשונה...אלא שהוא נמצא בראש ההיררכיה השיפוטית...".

הפעם עבאס נאלץ לקבל את המלצת מועצת השופטים ומינה את צרצור לנשיא בית המשפט העליון, אך שורה של מהלכים הביאה בסופו של דבר לא רק לפיטוריו של צרצור ולהדחת כל הדרג הבכיר של שופטי בית המשפט העליון, אלא גם לפירוקו של בית המשפט העליון מסמכויותיו כבית משפט חוקתי ומנהלי.

היה גם מאבק ציבורי במהלך ההתרחשויות הללו. ב-20.9.2016 יצאו השופטים להפגין נגד השתלחויות תאופיק טיראווי (לשעבר ראש המודיעין הכללי) בנשיא בית המשפט העליון דאז סמי צרצור. בהפגנה על מדרגות בניין מועצת השופטים העליונה ברמאללה הונף השלט: "רשות שופטת עצמאית – מדינה חזקה".

בתהליך זה לקח חלק שחקן חדש - בית משפט חוקתי שעבאס הקים בשנת 2016 והפקיד בידיו סמכות לבצע ביקורת חוקתית. הסגל הוותיק של בית המשפט העליון – הודר מהרכבו. פסק דינו הראשון של בית משפט זה קבע כי אין פגם בניסיונו של עבאס לכוף על נשיא בית המשפט העליון משנה שאינו כלבבו וזאת באותו יום שבו החליט בית המשפט העליון לבטל את המינוי במסגרת עתירה שהגיש אחד משופטיו לאחר פרישתו. התוצאה המיידית הייתה שנשיא בית המשפט העליון זומן ללשכתו של עבאס שם שמע מעבאס כי הוא (עבאס) מקבל את התפטרותו (של צרצור). עתה הגיעה העת לרפורמה במערכת המשפט במסגרתה פיזר עבאס את מועצת השופטים, מינה את אבו שראר קשישה לעמוד בראש מועצה זמנית וקבע שגיל הפרישה יוקדם בעשור. כל שופטיו הבכירים של בית המשפט העליון נאלצו לעתור לבית המשפט החוקתי כדי שיסיר את רוע הגזירה. התחולה הרטרואקטיבית של הגזירה אמנם בוטלה אך כאשר שבו השופטים המודחים ללשכותיהם החליטה המועצה השיפוטית הזמנית לסיים את כהונתם. עתירתם לבית המשפט החוקתי נדחתה.

ההתבוננות במה שקורה מעבר לגדר נראית על פניה כחלום בלהות. מערכת המשפט הישראלית יכולה להתבשם מכך שהועדה למינוי שופטים משקפת בהרכבה את כל רשויות השלטון. תקופת הכהונה של השופטים משוריינת. שיטת הסניוריטי – פועלת. בית המשפט העליון מבצע ביקורת שיפוטית חוקתית ומנהלית וכפי שהדגישה כב' הנשיאה חיות "שום מבצר לא נפל". עם זאת, התמונה מעבר לגדר יכולה לשמש גם תמרור אזהרה מפני מה שעלול לקרות אם הערובות הבסיסיות לעצמאות מערכת השיפוט תפגענה, שכן, כמאמרו של השופט חשין המנוח, "כולנו ידענו כי בהנמכת קומתה של הרשות השופטת ייפרע עם ותאבד ממלכה".



177 views1 comment