חוק הירושה אוסר על ביצוע עסקאות לגבי ירושתו של אדם. ס' 8 לחוק הירושה קובע כי "הסכם בדבר ירושתו של אדם וויתור על ירושתו שנעשו בחייו של אותו אדם – בטלים" וכי "מתנה שאדם נותן על מנת שתוקנה למקבל רק לאחר מותו של הנותן, אינה בת-תוקף אלא אם נעשתה בצוואה לפי הוראות חוק זה". בהסכת (פודקאסט) מבית מדרשו של הרשם לענייני ירושה אני מסביר מהי עסקה בירושתו של אדם ומדוע היא בטלה בשיטה המשפטית הנוהגת בישראל. ראשית, חוזה כזה מגביל את החופש של אדם לצוות כראות עיניו (חוזה בחיים לא ניתן לביטול בעוד שצוואה ניתן לכתוב ולשנות באופן חד צדדי בכל עת). שנית, קיים חשש כי אנשים בעלי אינטרסים יכבלו את האדם להסכם בדבר ירושתו בניגוד לרצונו. אני מסביר מה הוא ההיגיון העומד אחרי אי ההכרה בעסקאות בירושה עתידה ומה הם האינטרסים המתנגשים – בין שותפים, בסוגיית בן ממשיך (במשק חקךלאי), בחשבון בנק משותף (למשל בין בני זוג). כמו כן אני מסביר מה הוא הקדש ועומד על ההבדלים בין "מתנה בחיים" ל"צוואה".
קישורים:
