דודי השמש שמעטרים את הבית המשותף הישראלי מפיקים משנות החמישים אנרגיה מחום השמש. בשנים הקרובות צפוי הבית המשותף בישראל להפוך לעסק רווחי להפקת חשמל מאורה של השמש. ישראל הצטרפה זה מכבר למאמץ העולמי להמיר הפקת אנרגיה מדלקים מתכלים ומזהמים במקורות אנרגיה מתחדשת. בשנת 2018 הפיקה 2.6% מהחשמל שלה ממקורות אלה, בעיקר מאנרגיית השמש (2.3%). נתון זה אמנם נמוך מהיעד שאמצה הממשלה בתחום זה (13% בשנת 2025), אך ישראל עדה בשנים האחרונות לתנופת תכנון ופיתוח בולטת בתחום הפקת החשמל מחום השמש, מאורה, מהרוח ומאגירה שאובה. חלק ממיזמים אלה צורכים שטחי מקרקעין פתוחים ובמדינת ישראל שמלאי המקרקעין שלה קטן ומגוון הצרכים שלה עצום (פיתוח עירוני, חקלאות, צרכי צבא, שמירת הנוף והסביבה), כל נגיסה במלאי המקרקעין גובה מחיר יקר ומעוררת התנגדות. קושי זה הוא שהופך את גגות הבתים בישראל ליעד מפתה לייצור אנרגיה מתחדשת.
כ-200 קמ"ר של בנייני תעשייה ותעסוקה וכ-900 קמ"ר של מבני מגורים כבר עומדים הכן לקבל את המשימה האנרגטית שמוטלת עליהם. היעדים הנוחים יותר למימושה הם גגותיהם של מוסדות החינוך והציבור וגגות משרדי הממשלה, שמשרד האוצר פרסם באפריל מכרז לעיטורם בפאנלים פוטו-וולטאיים. גם מפעלים גדולים או יישובים שיתופיים (קיבוצים, מושבים) מסוגלים לספק במרוכז נתח גדול של שטחי גג ולשאת בהוצאה הראשונית אך המשתלמת הכרוכה בהכשרתם לייצור חשמל סולארי. התרומה של גג בית מגורים לייצור אנרגיה כזו נראית במט ראשון קטנה. חלק מהגגות קטנים מכדי להפיק חשמל במידה מינימלית או שהם עמוסים בדודי שמש, באנטנות, במרפסות, בעציצים או בבריכות. יש גגות שאמורים לשמש כיעדים לבנייה נוספת, לחיזוק מפני רעידות אדמה או להריסה. עם זאת, אם רק חלק ממאות הקילומטרים של גגות הארץ יכוסו בפאנלים פוטו-וולטאים תהיה תרומתם המצטברת לייצור החשמל ולחסכון בקרקע עצומה. ייצור החשמל על הגגות עשוי גם להוות מקור הכנסה לבעלי הגגות, לחברות שמתמחות בהתקנת הציוד הרלוונטי ובתחזוקתו, לשוכרים סדרתיים של שטחי גגות וכמובן גם לעורכי דין ושמאים שילוו את התהליך.
החל משנת 2016 ממריצה המדינה את בעלי הגגות לנצל את הפוטנציאל האנרגטי הגלום בהם על ידי שורה של הטבות ובהן פטור ממס (עד 24,300 ₪) או מס מופחת על הכנסות ממכירת החשמל או מהשכרת שטחים לצורך הפקתו, פטור מהיטל השבחה (העומד לפקוע בסוף שנה זו), שיעורי ארנונה נמוכים והקלות ברישוי הבנייה. בחודש יולי 2020 פרסם משרד המשפטים תזכיר חוק שנועד לאפשר לרוב של שני שליש מבעלי הדירות בבית משותף לקבל החלטה על התקנה ברכוש המשותף של מערכת לייצור חשמל הממירה אנרגיה סולארית לאנרגיה חשמלית. קבלת החלטה כזו תאפשר להתגבר על התנגדויות של דיירים סרבנים, אך מותנית בכך שלא תמנע התקנת מתקנים אחרים הנחוצים לתפעול הבית או לשימוש בדירות, לא תמנע חיזוק הבית מפני רעידות אדמה, תעמוד בתקנים הנוגעים לקרינה ולעמידות הבניין ותהיה כדאית מבחינה כלכלית. בהוצאות ההקמה יישאו רק השותפים להחלטה וההכנסות מהפעלת המערכת ישמשו תחילה לכיסוי הוצאות ההחזקה וההפעלה שלה ולהחזר הוצאות ההתקנה. דייר שיתנגד להחלטה בשל פגיעה מהותית בזכויותיו יוכל לבקש סעד מהמפקח על רישום בתים משותפים. האם יהיה בכל אלה כדי להזניק את מאזן האנרגיה של ישראל קדימה? הקושי של בעלי דירות בבתים משותפים לפעול במשותף כמו גם הניסיון שנצבר ביישום תמ"א 38 אינו מעודד, במיוחד באזורים הפריפריאליים. עם זאת אפשר שההכנסות הישירות שכרוכות בייצר החשמל יהוו פיתוי מוצלח יותר לציבור.
